דף הבית | תחומי העיסוק | למה אנחנו | צור קשר
חדלות פירעון של חברות:
שיקום, הסדר נושים או פירוק - המדריך המלא לבעלי חברות
חברה שנקלעה לקשיים כלכליים עשויה להיחשב חדלת פירעון. אבל חדלות פירעון אינה אומרת בהכרח שהחברה חייבת להגיע לפירוק.
במקרים מסוימים ניתן לפעול להסדרת החובות ולהמשך פעילותה של החברה, באמצעות הסדר עם הנושים או הליך שמטרתו שיקום והבראה. במקרים אחרים, כאשר אין עוד היתכנות ממשית להמשך הפעילות, פירוק החברה עשוי להיות המסלול המתאים.
חדלות פירעון של חברה היא מצב שבו החברה אינה יכולה לשלם את חובותיה במועדם, או שהתחייבויותיה עולות על שווי נכסיה. כאשר חברה מתקרבת למצב כזה, יש משמעות רבה לעיתוי שבו מתקבלות ההחלטות ולאופן שבו פועלים בעלי השליטה, הדירקטורים ונושאי המשרה.
המדריך שלפניכם נועד לעשות סדר באפשרויות העומדות בפני חברה בקשיים: מתי ניתן להגיע להסדר חוב עם הנושים, מתי ניתן לפעול לשיקום החברה, מתי יש מקום לשקול פירוק, כיצד מתנהל הליך חדלות פירעון ומה המשמעות שלו עבור בעלי השליטה, נושאי המשרה, העובדים והנושים.
המדריך נכתב ע" עו"ד סבינה שיינברג, בעלת ניסיון של למעלה מ-15 שנה בתחום חדלות הפירעון, מתוכן למעלה מעשור כפרקליטה באגף הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים, ומלווה כיום חברות בעלי שליטה ונושים בהליכי חדלות פירעון והסדרי חוב - בעברית וברוסית - מתוך היכרות מעשית עם הליכי חדלות פירעון של חברות מצד ותוך בניית אסטרטגיה מותאמת לנסיבות של כל מקרה.
עדכון: ספטמבר 2026
מהי חדלות פירעון של חברה?
חדלות פירעון של חברה היא מצב שבו החברה אינה יכולה לשלם את חובותיה במועדם, או שהתחייבויותיה עולות על שווי נכסיה.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, מתייחס לשני מבחנים:
המבחן התזרימי – האם החברה מסוגלת לשלם את חובותיה במועדם, בין אם מועד פירעונם כבר הגיע ובין אם טרם הגיע.
המבחן המאזני – האם שווי התחייבויותיה של החברה, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות, גבוה משווי נכסיה.
די בהתקיימותו של אחד משני המבחנים כדי שחברה תהיה במצב של חדלות פירעון. לכן, גם חברה שעדיין פעילה, מעסיקה עובדים ומייצרת הכנסות עשויה להיות חדלת פירעון; ומנגד, עצם קיומם של חובות או קושי תזרימי זמני אינו הופך חברה בהכרח לחדלת פירעון.
חשוב להבין: חדלות פירעון אינה שם נרדף לפירוק החברה. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מונה בין מטרותיו את שיקומו הכלכלי של החייב, ובדברי ההסבר להצעת החוק ניתן לכך ביטוי מפורש גם ביחס לתאגידים: שיקום החברה והמשך פעילותה עשויים לשמר מקומות עבודה, לתמוך בספקים הקשורים בפעילותה ולהביא תועלת למשק.
עם זאת, אין פירוש הדבר שכל חברה חדלת פירעון ניתנת לשיקום. השאלה אם ניתן להסדיר את חובות החברה ולהמשיך את פעילותה, לפעול לשיקומה או שיש מקום לפירוקה תלויה במצבה ובנסיבות המקרה. לכן, לזיהוי מוקדם של הקושי ולבחינת מצבה של החברה בזמן עשויה להיות משמעות רבה.
מתי נכון לפנות לייעוץ עורך דין חדלות פירעון של חברות?
לא כל קושי תזרימי מחייב פתיחה בהליך חדלות פירעון. עם זאת, כאשר הקושי אינו נקודתי ומתחילים להצטבר סימנים לכך שהחברה מתקשה לעמוד בהתחייבויותיה, כדאי לבחון את המצב מוקדם – עוד לפני שנושים מתחילים לנקוט הליכי גבייה.
מניסיוני, אחת הטעויות הנפוצות היא להמתין זמן רב מדי בתקווה שהמצב ישתפר. דווקא פנייה בשלב מוקדם, כשהחברה עדיין פעילה ויש לה מרחב תמרון, עשויה לאפשר לבחון יותר אפשרויות ולקבל החלטות לפני שהמצב מכתיב אותן.
בין הסימנים שכדאי לשים לב אליהם:
• קשיי תזרים מתמשכים ושימוש חוזר באשראי כדי לכסות התחייבויות שוטפות.
• קושי לשלם לספקים, לבנקים, לעובדים או לרשויות במועדם.
• דרישות פירעון מצד נושים, או צמצום או ביטול של מסגרות אשראי.
• עיקולים, תביעות או פתיחת הליכי גבייה נגד החברה.
• פער הולך וגדל בין התחייבויות החברה לבין יכולתה לעמוד בהן
לא צריך להמתין עד שהחברה מפסיקה לשלם לחלוטין. בחינה מוקדמת של מצבה מאפשרת להבין את מקור הקושי, למפות את החובות וההתחייבויות ולבדוק אילו אפשרויות עדיין עומדות בפני החברה – לפני שהאפשרויות מצטמצמות.
במקרים רבים, השאלה בשלב הזה אינה רק אם החברה כבר נמצאת בחדלות פירעון, אלא אילו אפשרויות עומדות בפניה ומה נכון לעשות מכאן.
לא בטוחים אם מדובר בקושי זמני או במצב שמצריך היערכות משפטית? לתיאום פגישת ייעוץ לבחינת מצב החברה והאפשרויות העומדות בפניה – בעברית או ברוסית, חייגו: 04-678-5468.
אילו מסלולים עומדים בפני חברה בקשיים?
חברה שנקלעה לקשיים כלכליים אינה חייבת לפנות מיד להליך חדלות פירעון. בהתאם למצבה, למבנה החובות וליכולת שלה להמשיך לפעול, ניתן לבחון מספר מסלולים – מחוץ לבית המשפט או במסגרת הליך משפטי.
-
הסדר חוב מול הנושים:
במקרים מתאימים ניתן לנסות להגיע להסכמות ישירות עם נושי החברה, למשל בנוגע לפריסת חובות, דחיית תשלומים או שינוי תנאי הפירעון. הסדר כזה עשוי להתגבש מחוץ להליך חדלות פירעון מלא, כאשר מצבה של החברה והסכמת הנושים מאפשרים זאת.
-
משא ומתן מוגן וצו עיכוב הליכים זמני (תיקון 9 לחוק):
במקרים המתאימים ניתן לבקש מבית המשפט עיכוב הליכים לתקופה מוגבלת, במטרה לאפשר לחברה לנהל משא ומתן עם נושיה ולנסות לגבש הסדר חוב, מבלי לפתוח בשלב זה בהליך חדלות פירעון מלא.
-
צו לפתיחת הליכים לשם שיקום החברה (הבראה):
כאשר קיימת אפשרות ממשית להמשך פעילותה של החברה, ניתן לבחון פתיחה בהליך חדלות פירעון שמטרתו שיקום כלכלי. במסגרת ההליך נבחנת האפשרות להמשיך את פעילות החברה, להסדיר את חובותיה ולגבש דרך שתאפשר את שיקומה.
-
צו לפתיחת הליכים לשם פירוק החברה:
כאשר אין היתכנות ממשית להמשך פעילות החברה או לשיקומה, ניתן לפנות להליך שמטרתו פירוק. במסגרת זו פועלים למימוש נכסי החברה, לחלוקת התמורה לנושים בהתאם לדין ולסיום פעילותה.
מהו עיכוב הליכים בחברה?
עיכוב הליכים, המכונה לעיתים גם "הקפאת הליכים", מונע בתקופת הצו מנושים לפעול באופן עצמאי לגביית חובות עבר מהחברה ומקפיא הליכים נגדה בהתאם להוראות החוק. כך ניתן לנהל את ההתמודדות עם חובות החברה במסגרת מסודרת, במקום שכל נושה יפעל בנפרד.
חשוב להבחין בין עיכוב הליכים זמני לצורך גיבוש הסדר חוב, שבו החברה ממשיכה לנהל את עסקיה בכפוף למגבלות וממונה מנהל הסדר, לבין עיכוב הליכים במסגרת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, שבו חלים מנגנונים אחרים וממונה נאמן
אין מסלול אחד שמתאים לכל חברה. הבחירה בין הסדר חוב, ניסיון לגבש הסדר תחת עיכוב הליכים, שיקום במסגרת הליך חדלות פירעון או פירוק תלויה במצבה הפיננסי של החברה, במבנה החובות, בנכסיה, בנושיה ובשאלה האם קיימת היתכנות ממשית להמשך פעילותה.
התוצאות האפשריות לחברה בהליך חדלות פירעון: שיקום או פירוק?
פתיחת הליך חדלות פירעון אינה קובעת מראש שהחברה תפורק. במסגרת ההליך נבחנת האפשרות להמשיך את פעילות החברה ולפעול לשיקומה, ובמקרים שבהם אין לכך היתכנות – לפירוקה.
שיקום והבראה - מתי אפשר להציל את החברה?
שיקום חברה נועד לאפשר, במקרים המתאימים, את המשך פעילותה העסקית תוך הסדרת חובותיה. האפשרות לשיקום נבחנת כאשר קיימת פעילות עסקית בעלת היתכנות, וכאשר המשך פעילות החברה עשוי להניב תוצאה טובה יותר מאשר הפסקת פעילותה ופירוקה.
במסגרת הליך השיקום ניתן לבחון דרכים שונות להסדרת החובות ולהמשך הפעילות, בהתאם למצבה של החברה ולנסיבות המקרה. המטרה אינה לשמר חברה בכל מחיר, אלא לבחון האם קיימת דרך כלכלית ומשפטית ממשית שתאפשר את המשך פעילותה תוך מתן מענה לנושים.
לכן, לעיתוי שבו מזהים את הקושי ופועלים לבחינת האפשרויות עשויה להיות משמעות. חברה שמגיעה לבחינת שיקום כאשר עדיין קיימים פעילות, לקוחות, עובדים, נכסים או מקורות הכנסה עשויה להימצא בנקודת פתיחה שונה מחברה שפעילותה כבר נעצרה.
פירוק חברה - מתי זה הצעד הנכון ומה ההבדל מפירוק מרצון?
כאשר אין היתכנות ממשית לשיקום החברה או להמשך פעילותה, פירוק עשוי להיות התוצאה המתאימה של הליך חדלות הפירעון. במסגרת הפירוק פועל הנאמן לכינוס ולמימוש נכסי החברה, לבירור תביעות החוב ולחלוקת הכספים לנושים בהתאם לסדרי הנשייה הקבועים בדין.
חשוב להבחין בין פירוק של חברה חדלת פירעון במסגרת הליך חדלות פירעון לבין פירוק מרצון של חברה בעלת כושר פירעון. פירוק מרצון מיועד לחברה שיכולה לפרוע את חובותיה ומבקשת לסיים את פעילותה באופן מסודר; כאשר החברה אינה מסוגלת לשלם את חובותיה, נדרש לבחון את המסלול המתאים לפי דיני חדלות הפירעון.
עצם העובדה שהחברה מפסיקה לפעול אינה מעלימה את חובותיה ואינה מסיימת את קיומה המשפטי. לכן, כאשר חברה אינה פעילה אך נותרו לה חובות, חשוב לבחון כיצד נכון להסדיר את סיום פעילותה.
חברה לא פעילה - מה קורה לחברה שהפסיקה לפעול?
חברה שהפסיקה את פעילותה אינה נעלמת ואינה מתחסלת מעצמה. גם אם אין בה עוד פעילות עסקית, הכנסות או עובדים, כל עוד החברה רשומה ולא חוסלה היא ממשיכה להתקיים מבחינה משפטית – והחובות המוטלות עליה כחברה אינן נפסקות רק משום שהפסיקה לפעול.
מניסיוני, בעלי מניות רבים מניחים שאם החברה כבר אינה פעילה ואין לה חובות, אפשר פשוט להשאיר אותה כפי שהיא. אלא שעם הזמן עלולים להצטבר לחברה חובות ולהיווצר הפרות שלא היו קיימים קודם.
האם חברה לא פעילה ממשיכה להתקיים?
כן. הפסקת הפעילות העסקית, או אף סגירת התיק ברשויות המס, אינה מביאה לחיסול החברה. כל עוד החברה לא חוסלה כדין, היא ממשיכה להתקיים כתאגיד גם אם בפועל אינה מנהלת עוד עסק.
המשמעות היא שעצם הפסקת הפעילות אינה פוטרת את החברה מהחובות והדרישות החלות עליה מכוח הדין.
האם חברה ללא פעילה שלא מחוסלת יכולה לצבור חובות?
כן. גם חברה שאינה פעילה ושאין לה כיום חובות לנושים עלולה לצבור חובות עם הזמן. כל עוד החברה קיימת, עשויות להמשיך לחול עליה חובות מכוח הדין, ובהן תשלום אגרה שנתית לרשם החברות וחובות דיווח.
אי-עמידה בחובות אלה עלולה להביא להצטברות חובות ולרישום החברה כחברה מפרת חוק, וכן להשלכות נוספות הקבועות בדין.
לכן, חברה שאין לה כיום חובות אינה בהכרח חברה שכדאי פשוט "להניח בצד". כאשר אין עוד כוונה להפעיל אותה, כדאי לבחון את סיום פעילותה וחיסולה באופן מסודר, במקום לאפשר לחובות ולהפרות להצטבר עם השנים.
ומה עושים אם לחברה הלא פעילה יש כבר חובות?
כאשר לחברה לא פעילה כבר יש חובות, חשוב להבחין בין שני מצבים. אם החברה יכולה לפרוע את מלוא חובותיה, ניתן לבחון פירוק מרצון בהתאם לתנאים הקבועים בדין.
לעומת זאת, כאשר החברה אינה יכולה לשלם את חובותיה, עצם הפסקת הפעילות אינה פותרת את החובות. במצב כזה יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה ואת המסלול המתאים להסדרת חובותיה בהתאם לדיני חדלות הפירעון.
השארת חברה לא פעילה ללא טיפול עלולה להפוך עם הזמן מצב פשוט יחסית למורכב יותר. לכן, כאשר ברור שאין כוונה לחזור לפעילות, כדאי לבחון בזמן כיצד נכון להסדיר את מצב החברה ולסיים את פעילותה באופן מסודר, במקום לאפשר לחובות ולהפרות להמשיך ולהצטבר.
יהחברה כבר אינה פעילה, אבל עדיין רשומה? כדאי לבדוק מה מצבה ומהי הדרך המתאימה לסיים את פעילותה באופן מסודר. לתיאום פגישת ייעוץ, חייגו: 04-678-5468.
איך מתנהל הליך חדלות פירעון של חברה - שלב אחר שלב?
בשונה מהליכי חדלות פירעון של יחידים, הליכי חדלות פירעון של תאגיד מתנהלים בבית המשפט המחוזי. ההליך מתחיל בהגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים, שיכולה להיות מוגשת, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק, על ידי החברה עצמה, נושה שלה או היועץ המשפטי לממשלה. לאחר מתן הצו מתנהל ההליך בפיקוח בית המשפט, ובמסגרתו נקבע אם לפעול לשיקום החברה או לפירוקה.
1. הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים
בשלב הראשון מוגשת לבית המשפט בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון של החברה. כאשר החברה עצמה מגישה את הבקשה, עליה להציג את מצבה הכלכלי ואת הנתונים והמסמכים הנדרשים לצורך בחינת הבקשה. גם נושה רשאי, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק, להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים נגד החברה.
2. החלטת בית המשפט ומתן צו לפתיחת הליכים
בית המשפט בוחן אם מתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים. עם מתן הצו נקבע אם החברה תפעל לשיקום כלכלי או לפירוק, והליכי הגבייה וההליכים המשפטיים נגדה נעצרים בהתאם להוראות החוק והצו.
3. מינוי נאמן
עם מתן צו לפתיחת הליכים ממנה בית המשפט נאמן לחברה. תפקידו של הנאמן משתנה בהתאם למסלול שבו מתנהל ההליך: כאשר החברה מופעלת לשם שיקומה, הנאמן פועל להפעלתה ולקידום שיקומה; וכאשר ההליך מתנהל לשם פירוק, הוא פועל לכינוס ולמימוש נכסי החברה ולחלוקת התמורה לנושים בהתאם לדין.
4. שיקום החברה או פירוקה
אם קיימת אפשרות לשקם את החברה, ניתן להמשיך את פעילותה ולפעול לגיבוש תכנית לשיקומה ולהסדרת חובותיה. כאשר אין היתכנות לשיקום, ההליך יתנהל לשם פירוק החברה ומימוש נכסיה. גם לאחר שנקבע מתווה ההליך, ניתן במקרים המתאימים לשנותו בהתאם להתפתחויות ולמצבה של החברה.
5. הגשת תביעות חוב ובירורן
נושי החברה המבקשים לקבל את חלקם מקופת הנשייה נדרשים להגיש תביעות חוב. ככלל, תביעת חוב מוגשת בתוך שישה חודשים מהמועד הקבוע בדין. הנאמן בודק את תביעות החוב ומכריע בהן, והחובות שאושרו מובאים בחשבון במסגרת חלוקת קופת הנשייה בהתאם לסדרי הנשייה הקבועים בדין.
6. סיום ההליך
אופן סיום ההליך תלוי במסלול שבו התנהל. כאשר החברה משוקמת, סיום ההליך קשור להשלמת תכנית השיקום וההסדרים שנקבעו במסגרתה. כאשר החברה מפורקת, ההליך מתקדם למימוש נכסיה, לחלוקת הכספים לנושים ולחיסול החברה בהתאם לדין. בסופו של ההליך בית המשפט מורה על סיומו.
חשוב להבין: פתיחת הליך חדלות פירעון של חברה אינה נוגעת רק לחברה עצמה. עם פתיחת ההליך משתנה אופן ניהול החברה והטיפול בנכסיה ובחובותיה, ובמקרים מסוימים עשויות להתעורר גם שאלות הנוגעות לבעלי המניות, לבעלי השליטה ולנושאי המשרה בחברה.
מה קורה לבעלי המניות ולבעלי השליטה כשהחברה נכנסת לחדלות פירעון?
חברה היא אישיות משפטית נפרדת מבעלי המניות שלה. לכן, עצם העובדה שהחברה נכנסה לחדלות פירעון אינה הופכת באופן אוטומטי את חובות החברה לחובות אישיים של בעלי המניות או בעלי השליטה.
עם זאת, פתיחת הליך חדלות פירעון משנה באופן משמעותי את אופן ניהול החברה ואת יכולתם של בעלי השליטה לקבל החלטות בנוגע לפעילותה, לנכסיה ולחובותיה.
ומה האם בעל השליטה ממשיך לנהל את החברה?
עם מתן צו לפתיחת הליכים ומינוי נאמן, ניהול ענייני החברה אינו ממשיך להתנהל כפי שהתנהל קודם לכן. סמכויות הניהול והשליטה בחברה מושפעות מהצו שניתן ומהמסלול שבו מתנהל ההליך, והנאמן מקבל את הסמכויות הנדרשות לצורך ניהול ההליך בהתאם להוראות בית המשפט והחוק.
כאשר החברה ממשיכה לפעול במסגרת ניסיון לשקמה, בעלי השליטה ונושאי המשרה עשויים להמשיך להיות מעורבים בפעילותה בהתאם למתווה שנקבע, אך הם אינם ממשיכים לנהל את החברה באופן עצמאי כפי שעשו לפני פתיחת ההליך.
האם בעל המניות אחראי באופן אישי לחובות החברה?
ככלל, לא. עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה משמעו שחובות החברה הם חובותיה, ולא חובותיהם האישיים של בעלי מניותיה.
עם זאת, ישנם מצבים שבהם עשויה להתעורר חשיפה אישית. כך למשל, כאשר בעל מניות או בעל שליטה חתם על ערבות אישית לחובות החברה, הנושה עשוי לפעול נגדו מכוח הערבות גם כאשר החברה עצמה מצויה בהליך חדלות פירעון.
בנוסף, בנסיבות המתאימות עשויות להתעורר שאלות של הרמת מסך או של אחריות אישית מכוח הוראות דין אחרות. כל מקרה כזה מחייב בחינה נפרדת של העובדות ושל ההתנהלות שקדמה לחדלות הפירעון.
ומה לגבי דירקטורים ונושאי המשרה?
שאלת האחריות של דירקטורים ונושאי משרה אינה נובעת מעצם העובדה שהחברה נקלעה לחדלות פירעון. עם זאת, החוק מטיל בנסיבות מסוימות חובות הנוגעות להתנהלות בתקופה שבה החברה נמצאת בסביבת חדלות פירעון, והפרתן עשויה להקים חשיפה אישית.
לכן, כאשר חברה מתקרבת לחדלות פירעון, חשוב לבחון לא רק את מצבה של החברה אלא גם את אופן ההתנהלות של מי שמקבלים בה את ההחלטות
אחריות דירקטורים ונושאי משרה - מתי תיתכן חשיפה אישית
עצם העובדה שחברה נקלעה לחדלות פירעון אינה מטילה כשלעצמה אחריות אישית על הדירקטורים או נושאי המשרה בה. עם זאת, כאשר החברה כבר נמצאת בחדלות פירעון, לאופן שבו מתקבלות ההחלטות ולצעדים שננקטים לצמצום היקף חדלות הפירעון עשויה להיות משמעות גם במישור האחריות האישית.
מתי דירקטור או מנכ״ל עלולים לשאת באחריות אישית?
סעיף 288 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי אם דירקטור או מנהל כללי ידע, או היה עליו לדעת, שהחברה נמצאת בחדלות פירעון ולא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקפה, בית המשפט רשאי, בתנאים הקבועים בחוק, להטיל עליו אחריות לנזקים שנגרמו לנושי החברה בשל מחדלו.
כלומר, המבחן אינו רק אם החברה נקלעה בסופו של דבר לחדלות פירעון, אלא גם מה נעשה כאשר מצבה כבר חייב התייחסות.
מה נחשב לפעולה סבירה לצמצום חדלות הפירעון?
החוק נותן לדירקטורים ולמנהל הכללי גם הכוונה מעשית. הוא קובע חזקה שלפיה ננקטו אמצעים סבירים כאשר ננקטו צעדים להערכת מצבה הכלכלי של החברה, ובנוסף פעלו לכך שהחברה תנקוט באחד מאלה: קבלת סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים, ניהול משא ומתן עם הנושים לצורך הסדר חוב, או פתיחה בהליכי חדלות פירעון.
המשמעות המעשית היא שכאשר מתברר שהחברה נמצאת בחדלות פירעון, התעלמות מהמצב והמשך ההתנהלות כרגיל אינם בהכרח אפשרות ניטרלית. יש חשיבות לבחינת מצבה של החברה בזמן ולתיעוד הצעדים וההחלטות שמתקבלים.
מקרה מהפרקטיקה: המשך נטילת התחייבויות כשהחברה כבר בקשיים
באחד המקרים שבהם טיפל המשרד, חברה נקלעה לקשיים כלכליים משמעותיים, אך הפעילות נמשכה ובמקביל ניטלו התחייבויות נוספות מתוך ציפייה שהעסקה עתידית תאפשר לחברה להתאושש.
העסקה לא יצאה אל הפועל והחברה נקלעה להליך חדלות פירעון. במצב כזה, לצד הטיפול בחובות החברה עצמה, נדרשה בחינה נפרדת של ההתנהלות בתקופה שקדמה להליך ושל השאלה אם ננקטו בזמן צעדים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון.
המקרה ממחיש מדוע כאשר חברה כבר מצויה בקשיים משמעותיים, לא די לבחון רק כיצד להמשיך את הפעילות העסקית. חשוב לבחון גם את מצבה הכלכלי העדכני של החברה, את הסיכון שבהגדלת התחייבויותיה ואת הצעדים שניתן לנקוט לצמצום חדלות הפירעון
מנהלים חברה בקשיים וחוששים מחשיפה אישית? כדאי לבחון את הדברים לפני קבלת החלטות נוספות. לתיאום פגישת ייעוץ, חייגו: 04-678-5468.
מניסיוני באגף הממונה: מה חשוב לדעת ולא תמיד שואלים
מניסיוני כפרקליטה, השאלות הקריטיות ביותר הן דווקא אלו שלא נשאלות. אלו הנקודות שיכולות להכריע את רמת החשיפה האישית שלכם:
ערבויות אישיות לא נמחקות אוטומטית: הסדרת חובות החברה במסלול זה או אחר אינה מביאה בהכרח לביטול ערבויות אישיות שניתנו לחובותיה. לכן, כאשר קיימות ערבויות אישיות, חשוב לתכנן את הטיפול בחובות החברה תוך התחשבות גם בחשיפה של הערבים ובאפשרויות לצמצומה.
חקירת משיכות בעלים: הנאמן בוחן לאחור משיכות בעלים, יתרות חובה, שכר חריג ודיבידנדים. משיכות שבוצעו כשהחברה כבר הייתה בקשיים יובילו לדרישת השבה אישית.
העדפת נושים: פירעון חוב לספק מקורב, לבן משפחה, או לנושה שיש כלפיו ערבות אישית, סמוך לפני קריסת החברה – עשוי להיחשב להעדפת נושים וניתן לביטול על ידי בית המשפט. מה שנראה הגיוני עסקית, עשוי לסבך משפטית.
הברחת נכסים ופעילות: העברת ציוד, מלאי או לקוחות לגורם קשור או לחברה חדשה ("פתיחת דף חדש") נבחנת בקפידה. עסקאות בחסר בסכנת ביטול והקמת חבות אישית.
המשך התקשרויות מסוכן: הזמנת סחורה או לקיחת אשראי כשידוע לכם שלא תוכלו לשלם, עלולה להקים אחריות אישית.
מעמד חובות מס וניכויים: לחובות ניכויים יש מעמד מחמיר בדין שעשוי להוביל לסנקציות אישיות מיידיות נגד מנהלים.
זיהוי הנקודות האלה מראש עשוי להשפיע על אופן ניהול ההליך ועל החשיפה האישית של בעלי השליטה ונושאי המשרה. לבחינה פרטנית של מצב החברה והחשיפה האישית שלכם, אתם מוזמנים לפנות אלינו: 04-678-5468.
מה קורה לעובדים, ספקים ולנושים של החברה?
חדלות פירעון של חברה משפיעה לא רק על בעלי המניות ומנהלי החברה, אלא גם על העובדים, הספקים ונושים אחרים. עם פתיחת ההליך, חובות החברה אינם מטופלים עוד בדרך הרגילה, וכל נושה נדרש לפעול בהתאם למעמדו ולהוראות החלות במסגרת ההליך.
מה קורה לעובדים כשהחברה נכנסת לחדלות פירעון?
לעובדים קיימות הגנות מיוחדות כאשר מעסיק נקלע לחדלות פירעון. עובד שכיר שנגד מעסיקו ניתן צו לפתיחת הליכים עשוי להיות זכאי לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי בגין זכויות הנובעות מיחסי העבודה, בהתאם לתנאים ולתקרות הקבועים בדין.
הגמלה עשויה לכלול, בהתאם לנסיבות ולסוג ההליך, חוב שכר עבודה, פיצויי פיטורים ורכיבים נוספים, וכן קיימת התייחסות לחובות לקופות גמל. בהליכים שנפתחו לפי חוק חדלות פירעון, תביעת העובד לגמלה מוגשת ישירות למוסד לביטוח לאומי.
כאשר החברה ממשיכה לפעול במסגרת שיקום, שאלת המשך העסקתם של העובדים ותנאי העסקתם נבחנת כחלק מהמשך פעילות החברה
הטיפול הנכון בזכויות העובדים הוא חלק מניהול אחראי של ההליך, ולעיתים גם תנאי להמשך פעילות במסגרת הבראה.
מה קורה לספקים ולנושים של החברה?
ספקים, בנקים, נותני שירותים ונושים אחרים אינם יכולים להמשיך לפעול לגביית חובות עבר מהחברה כאילו לא נפתח ההליך. נושה המבקש לקבל תשלום בגין חוב עבר נדרש, ככלל, לפעול במסגרת הליך חדלות הפירעון ולהגיש תביעת חוב בהתאם לדין.
לא כל הנושים נמצאים באותו מעמד. אופן חלוקת הכספים תלוי בין היתר בסוג החוב, בקיומן של בטוחות ובסדרי הנשייה הקבועים בחוק. לכן, עצם העובדה שלחברה יש חוב כלפי ספק או נושה אינה מלמדת לבדה מה יהיה שיעור התשלום שיקבל במסגרת ההליך.
כאשר החברה ממשיכה לפעול לצורך שיקומה, עשויים להימשך גם קשרים עם ספקים ונותני שירותים הנדרשים לפעילותה. חשוב להבחין בין חובות שנוצרו לפני פתיחת ההליך לבין התחייבויות הנוצרות במסגרת המשך הפעלתה של החברה.
שאלות ותשובות על חדלות פירעון לחברות
ליווי חברות בצפון - בעברית וברוסית
כאשר חברה נקלעת לקשיים כלכליים, לעיתוי קבלת ההחלטות עשויה להיות משמעות רבה. בחינה מוקדמת של מצב החברה, מבנה החובות והחשיפות האפשריות מאפשרת להבין אילו מסלולים עומדים בפניה ולקבל החלטות על בסיס תמונה מלאה יותר.
משרד עו״ד סבינה שיינברג מעניק ייעוץ וליווי משפטי לחברות, בעלי שליטה ונושאי משרה בהליכי חדלות פירעון והסדרי חוב. המשרד פועל בחיפה ובעפולה ומלווה לקוחות מאזור חיפה והצפון, בעברית וברוסית.
הייעוץ המשפטי ניתן בעברית וברוסית, כך שניתן לנהל את התהליך ולהבין את המשמעויות המשפטיות בשפה הנוחה ללקוח.
החברה מתמודדת עם קשיים ואתם לא בטוחים מה הצעד הנכון? לתיאום פגישת ייעוץ לבחינת מצב החברה והאפשרויות העומדות בפניה: 04-678-5468.
מדריכים אחרים שעשויים לעניין אתכם: חדלות פירעון יחידים, אם החוב הוא אישי.
על מחברת המדריך - עו"ד סבינה שיינברג
עו״ד סבינה שיינברג עוסקת בחדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי מזה 15 שנה, ומלווה כיום חברות, בעלי שליטה ונושאי משרה המתמודדים עם קשיים כלכליים והליכי חדלות פירעון.
במשך למעלה מעשור שימשה עו״ד שיינברג כפרקליטה באגף הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים. במסגרת תפקידה עסקה בהליכי חדלות פירעון של יחידים ותאגידים, בחנה תיקים והליכים, גיבשה עמדות והמלצות לבית המשפט ופיקחה על עבודתם של נאמנים.
הניסיון מתוך המערכת מאפשר לה לבחון תיק חדלות פירעון לא רק מנקודת מבטו של החייב או הנושה, אלא גם מתוך היכרות עם אופן בחינת התיק על ידי הגורמים המפקחים ועם השיקולים המשפיעים על התנהלות ההליך.
כיום היא בעלת משרד עצמאי ומעניקה ייעוץ וייצוג בתחום חדלות הפירעון והסדרי החוב לחברות, בעלי שליטה ונושאי משרה, בעברית וברוסית.
עו״ד משנת 2011 | LL.M במשפט אזרחי־מנהלי, אוניברסיטת חיפה | נוטריונית | מוסמכת לעריכת ייפוי כוח מתמשך | חברה בוועדת חדלות פירעון ובוועדת הוצאה לפועל של לשכת עורכי הדין.